חקלאות אורגנית

עובדים ביחד עם האדמה לא נגדה …
היום כבר קשה מאד לקטוף עגבנייה טרייה משדה לאכול אותה כמו שהיא ולא לחשוש מרעלים… השדות בהם מגדלים את המזון שלנו הפכו ברובם למגודרים ומחוץ לתחום, מקומות מנוכרים ורחוקים, אין אנו ממש יודעים מה אנו אוכלים, היכן מזוננו גודל, כיצד ועל ידי מי.
אך נושא גידול המזון חשוב מאין כמוהו! זהו הידע הישרדותי המסמל גם את הקשר של כל אחד ואחת מאתנו אל העולם והטבע.
האיכרים המקומיים והעתיקים של אזור זה במזרח התיכון נקראים בערבית פלאחים, החקלאות שלהם היא חקלאות מסורתית הנשענת על ידע עתיק ועל יחס קרוב ומיוחד אל האדמה והסביבה בהם הם חיים.
בימים אלו בהם המזון שלנו מגודל בעזרת כימיקלים שביקרו גם בתעשיות הנשק הכימי, חשוב שנדע להיות קצת פלאחים, חשוב שנכבד ונעריך את הסביבה והאדמה המפיקה לנו מזון לקיומנו, חשוב שנדע איך לגדל את מזוננו בכוחות עצמנו ובקהילה הקרובה אלינו וחשוב שנדע לצרוך מזון שגודל על ידיי חקלאים אורגנים ואקולוגיים המתחשבים בסביבה ואינם משתמשים ברעלים. דרך שינויים אלו, נוכל ליצור סביבה בריאה יותר לנו ולילדינו, להשפיע על סדרי הכלכלה והשלטון המסואבים, לשנות את דרך מחשבתם ופעילותם ולהפוך את החקלאות הקיימת למקומית ונפוצה יותר.
בארבעת העשורים האחרונים התעורר העולם המערבי לסכנות והבעיות הבריאותיות, החברתיות והסביבתיות שיצרה ויוצרת החקלאות התעשייתית הרווחת: זיהום קרקע ומקורות מים; הרעלת שרשרת המזון המקומית; שאריות רעלי הדברה בירקות ופרות; יצירת "סופר-חרקים"; המלחת והתדלדלות קרקעות בשל שימוש מופרז בחומרי הדברה ודשנים סינתטיים; הידוק קרקע בשל עודף מיכון; ניצול מאסיבי ואכזרי של חיות המשק והפקת בשר חסר ערך תזונתי; פליטת כוח עבודה מקומי והתפרקות הקהילה החקלאית ועוד.
החקלאות המסורתית הייתה למעשה חקלאות אקולוגית השואפת לחקות את תהליכי הטבע. התחקות אחר תהליכים טבעיים אלו יצרה את שיטת הגידול הבריאה ביותר לכל המשתתפים בתהליך גידול המזון.
חקלאות זו כיום, הינה מצבור של שיטות וגישות חקלאיות המבוססות על הידע המצטבר בן אלפי השנים של חקלאים ואיכרים, בסינתזה עם התובנה המחודשת המחברת הכרה מדעית, ביו-אקולוגית וחברתית. גישה זו החלה לצמוח באירופה ובארה"ב בעקבות עבודתו של רודולף שטיינר והחקלאות הביו-דינאמית, וספרה המהפכני של ג'יין קארסון 'אביב דומם'.

חקלאות אורגנית

כל הגישות הללו שמות דגש עיקרי על שימור פוריות הקרקע.
מגדל מקיים מבין שפועלו האמיתי הינו בגידול הקרקע ולא הירקות. קרקע פורייה הינה תעלומה אשר מנסים להבינה ולפותרה מדענים רבים. בכל סמ"ק של קרקע פורייה ישנם מיליארדי מיקרו אורגניזמים ובמגוון רחב מאד.

עם יישום גישות אלו אין צורך בשימוש בכימיקלים סינתטיים להדברה ודישון, אין מונו-קולטורה, אלא גידול מגוון של מספר גידולים וזנים על פני שטחים מחולקים, משק החי משולב במשקים האחרים בעישוב ובדישון ומנוהל לרווחת החי, מתקיים שימוש בזרעים מקומיים מובחרים ולא בזרעים מהונדסים גנטית.
המשק אינו נחשב לבועה ולמכונת כסף אלא למקום בו הקרקע, הצמחים, בע"ח הקהילה והסביבה משתלבים.
הגינה או שדה הירקות נבנה כבמה עליה משחקים בקטריות, שלשולים, עגבניות ופלפלים, עשבים ופרחים ואפילו צפרדעים ונחליאלים.
עוזר הבמאי של המחזה הוא החקלאי או הגנן אשר רואה את פוריות הקרקע כמוטיב המרכזי ואת השילוב עם הסביבה כמסר הישיר הגלום בהצגה.